תחום הזקנה בעולם המשפט מצריך התמחויות בסוגיות שאנשים מזדקנים, זקנים ובני משפחה מטפלים מעורבים בהם, כגון: הזכות למגורים בבית, קבלת החלטות בסוף החיים, תכנון משפטי למצבים של קושי, התנגדות לטיפולים רפואיים, זכויות בבתי אבות, סיעוד, צרכנות, מצבים של דמנציה וההשלכות במשפט, כשרות משפטית ואפוטרופסות, סכסוכים בנושא רכוש, הכנת צוואה, ייפוי כוח וייפוי כוח מתמשך, רשלנות רפואית, הסכם דיור מוגן, מימוש זכויות ועוד.
בדף זה ריכזנו עבורכם מגוון של שאלות ותשובות בנושא.
שאלות נפוצות בנושא ייעוץ משפטי
בין הסוגיות המשפטיות של הגיל השלישי כלולות מינוי מיופה כוח וייפוי כוח מתמשך, מינוי אפוטרופוס, עריכת צוואה, מימוש זכויות, עריכת חוזה מגורים בבית אבות או דיור מוגן ועוד.
אפשר לכתוב צוואה ללא עזרת עורך דין, אבל מומלץ להתייעץ כדי למנוע בעיות בעתיד.
אדם המעוניין לערוך צוואה בראש ובראשונה כדאי שיפנה לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בדיני המשפחה והירושה. לעיתים יש לערוך הסכם ממון לצד צוואה
על מנת להבטיח שרצונו של אותו אדם אכן יקוים ולכן חשוב לפנות לעורך דין הבקיא בשילוב הדינים של ירושה ומשפחה- לרבות האספקט של חלוקת הרכוש מכוח הזוגיות, המגדיר במקרים רבים את היקף עזבונו של אדם.
כמובן שיש לבדוק היטב שלא נופלת טעות סופר בשמותיהם ובמספרי תעודות הזהות של היורשים, וכן מוצע לפרט נכסים קיימים לרבות נכסי מקרקעין (כולל מספרי גוש וחלקה), מספרי
חשבונות בנק, מספרי קופות גמל, קרנות השתלמות וכדומה.
אדם אינו יכול להוריש יותר ממה שיש לו ולכן, גם אם אדם יכתוב בצוואתו שבבעלותו דירה, ויימצא כי לבת זוגו זכויות במחצית הדירה מכוח הזוגיות, בפועל
יורשיו יהיו זכאים למחצית דירה.
כמו כן חשוב לשים לב שחוק הירושה מחריג את עצמו מזכויות המוחזקות על ידי מבטחים ולצד עריכת צוואה יש לבדוק את הוראות המוטבים שהמצווה חתם עליהן
בפני מחזיקים שונים, לצורך ביטוחי מנהלים, ביטוחי חיים וכד’, מאחר ואם יש סתירה בין הוראת מוטבים להוראות צוואה, במקים מסוימים הוראת המוטבים תגבר והוראות הצוואה לא יועילו.
חוק הירושה, תשכ”ה – 1965, העוסק בירושות, צוואות ועיזבונות קובע כללים בין היתר לגבי צורות שונות לצוואה, לרבות מהו תוקף הצוואה, מהי צוואה בלתי חוקית וצו לקיום צוואה. סעיף 8 בחוק הירושה קובע כי לא ניתן לבצע הקניית זכויות לאחר פטירה או ביצוע עסקאות בירושה, ואין תוקף משפטי לפעולות כאלו ויתרה מכך, הן נוגדות את הוראת החוק המפורשת.
כדי שצוואה תהיה כשרה ותקפה, צריכים להתקיים אלמנטים רבים התלויים במוריש ובכשירותו לכתוב את הצוואה, בהיותה תקינה על פי הוראות חוק הירושה, וכן שתהיה מנוסחת בהתאם לדרוש חוק הירושה. בנוסף, ביטול צוואה יכול להתרחש כאשר המוריש המציא מסמך המבטל באופן רשמי את הצוואה, או כתב צוואה חדשה ועדכנית יותר אשר מבטלת את הצוואה הקודמת. במקרה כזה, הצוואה החדשה היא התקפה ורק אליה צריך להתייחס.
כאשר אדם הולך לעולמו, לעתים יחד עם נכסיו הוא מוריש גם את חובותיו. כאשר אדם נפטר, עוד לפני שיחולקו נכסיו בין היורשים, קיימת בראש ובראשונה החובה לשלם את חובותיו ולכן, עיזבון ישמש קודם כל לכיסוי החובות.
היורשים מחויבים לפרוע את חובות הנפטר מתוך נכסי העיזבון. כלומר, על היורשים מוטלת האחריות להמשיך את המשא ומתן מול רשויות המס על חובות הנפטר ולשלם את החוב מתוך הנכסים שירשו. יחד עם זאת, חשוב להכיר כי חובת תשלום החוב עומדת עד שווי הנכסים ולא תהיה גבוהה מכך. במילים אחרות, היורשים מחויבים לשלם את חובות הנפטר, אך סכום החוב לא יעלה על סכום הנכסים אותם קיבלו בפועל בירושה.
חשוב לדעת שליורשים קיימת גם האפשרות להסתלק מן העיזבון ולא לרשת את נכסי העיזבון. במצבים כאלה לאחר הגשת תצהיר ההסתלקות במסגרת צו הירושה ע”י עורך דין העוסק בדיני משפחה , המסתלק איננו זכאי לשום דבר מהעיזבון ואינו חייב דבר. כלומר, הוא חדל להיות יורש ולכן אינו יכול לרשת דבר ואינו חב דבר.
צו ירושה ניתן כשהמנוח אינו משאיר אחריו צוואה בכלל, והיורשים הם יורשים על פי דין (למשל: ילדי המנוח, האישה/הבעל), או במקרה שהצוואה אינה מכילה את כל מרכיבי עיזבונו של המנוח.
כדי לקבוע את זהות היורשים על פי דין ואת חלקם בירושה מוגשת בקשה לצו ירושה על ידי היורשים או בעזרת עו”ד דין משפחה. אחד מהקריטריונים להגשת בקשה לצו ירושה הוא שלפחות אחד ממגישי הבקשה יהיה יורשו של המנוח ע”פ דין.
בעת מילוי הבקשה יש לקחת בחשבון מספר משתנים:
- יש למלא את כל הפרטים בטופס הבקשה ולצרף את כל הטפסים הנדרשים: תעודת פטירה של המנוח ושל כל יורש אחר שנפטר ועותק לטופס המוכיח את חלקכם בירושה עם חתימה של עו”ד משפחה.
- זמן ההמתנה לקבלת ההחלטה הוא כשישה שבועות. טפסים שלא ימולאו כראוי יעכבו את מתן ההחלטה.
- לבסוף, הרשם יבדוק האם כבר קיימת צוואה קיימת שהמנוח הפקיד. במידה וקיימת, היא זו שתקבע ותמנע את הוצאת צו הירושה.
התשובה לשאלה היא כן, אך בהגבלות מסוימות. לעתים אדם מוריש את עזבונו וכותב הוראה לפיה הנהנה צריך לבצע פעולה או להימנע מלבצע פעולה מסוימת כתנאי לקבלת חלקו בעיזבון. למשל, אדם יכול להורות: אני מצווה לבני את הדירה, בתנאי שבני לא ימכור אותה. זוהי הוראה ברורה לנהנה.
חוק הירושה מתייחס לסיטואציות האלה, אבל בית המשפט קבע כי התנאי צריך להיות סביר. למשל, במקרה שהגיע לבית המשפט: העברת דירה במתנה לאחר כמה שנים לא נחשבה למכירה (זאת לאור האיסור של המצווה למכור אותה). בית המשפט בודק את סבירות התנאי, ולכן כאשר מנסחים צוואה, צריך לדעת כי התנאים יהיו רלוונטיים, רק כשיש בעיות שעלולות להתעורר בחלוקת הרכוש
על מנת להימנע מסכסוך בין יורשים בעת ניסוח הצוואה, יש לערוך היוועצות עם עו”ד משפחה העוסק בדיני ירושה ועיזבון. יש להגיע לעו”ד עם מסמך המרכז את כלל הרכוש והחלטה כיצד לחלקו בין היורשים לאחר לכתו של המצווה לבית עולמו. יש לזכור כי עו”ד משפחה יכול רק לסייע בבחירת הדרך והמנגנון לביצוע החלוקה כדי שתגשים את רצונכם, ברגישות המקסימלית.
כמו כן, יש להצטייד בחוות דעת פסיכיאטרית שתיעשה בצמוד לעריכת הצוואה ויבסס את כשירותכם לערוך אותה. ניתן גם להכניס מנגנון פיקוח כדי להבטיח את הכתוב בצוואה. למשל, שסכום כסף יחולק לכל אחד מהיורשים רק כשתנאי מסוים מתקיים. ייעוץ על ידי עו”ד משפחה מנוסה בתחום הצוואות והירושות יסייע לקבוע אם נחוץ לכם מנהל עיזבון ואם כן, לקבוע מה סמכויותיו.
בכל הקשור לירושות ולצוואות, אנו שומעים מדי פעם על רצון של צד מסוים לבטל צוואה. מדובר בדרך כלל ברצון של אחד הצדדים שלא נהנים מהצוואה, או סבורים שחלקם אינו מספק, לעשות זאת. חשוב לדעת כי הנחת המוצא הנה כי הצוואה כשרה. זו הסיבה שבגינה נטל
הראייה שעשוי להביא לפסילת הצוואה, מוטל על המתנגד עצמו, וזאת בהתאם לעיקרון הכללי – לפיו מי שמוציא דבר מחברו, עליו הנטל להסביר ולהוכיח מדוע.
במסגרת הליך דנ”א 1516/95 מרום נ’ היועהמ”ש לממשלה, קבע ביהמ”ש העליון כי מי שטוען לפגם בצוואה חייב לשכנע את בית המשפט בראיות מוצקות שנפל בה פגם, וכל ספק בעניין זה פועל לטובתו של מבקש הקיום.
בקשה לצו ירושה, המוגשת על ידי היורשים החוקיים של המנוח במקרה והמנוח אינו משאיר צוואה, ניתן להגיש באופן עצמאי או בליווי עורך דין משפחה.
זמן ההמתנה לקבלת ההחלטה הוא כשישה שבועות, פרק זמן שיכול להתארך במידה והמגישים לא ממלאים את הטפסים הנדרשים כראוי, ואם לא מספקים את כל ההוכחות הנדרשות להוכחת הקשר החוקי בין היורש למנוח. מילוי הטפסים על ידי עו”ד משפחה יכול לחסוך למגיש הבקשה זמן רב, וכן לוודא שהטפסים כוללים את כל הפרטים הנחוצים, ושכל ההחלטות הרלוונטיות הוגשו לרשם הלשכה כדי לקבל החלטה בעניינם.
חשוב לזכור שרק בקשה מלאה, מהימנה שכוללת את כל המידע הנחוץ תזכה את מגיש הבקשה בירושה, לכן כדאי להימנע מטעויות ומסחבת מיותרת ולבקש ליווי של עורך דין מומחה לכל אורך הדרך.
לא! הפקדת צוואה אצל הרשם לענייני ירושה מבטיחה אך ורק שלאחר פטירת המצווה ידעו כי הוא הותיר בחייו את אותה הצוואה. במידה ומצווה הפקיד צוואה אצל
רשם הירושה, ולאחר מכן ערך צוואה אחרת, שלא הופקדה, במידה והצוואה המאוחרת תקפה היא זו שתקויים ללא קשר לפעולת ההפקדה.
ניתן לבטל צוואה על ידי עריכת צוואה אחרת, מאוחרת יותר, המורה על ביטול צוואה קודמת, או על ידי השמדת הצוואה (צריך להשמיד את כל ההעתקים), או על ידי מסמך
המורה על ביטול צוואה, אשר נערך באחת הדרכים לעריכת צוואה תקפה.
כל אדם שאינו קטין או פסול דין יכול לערוך צוואה ובלבד שהוא מבין טיבה וטבעה של צוואה.
מידע נוסף
הקליניקה לזכויות ניצולי שואה וא/נשים בזקנה הוקמה בשנת 2011. באותה עת הייתה הקליניקה אחד הגורמים היחידים בארץ אשר העניקו ייצוג משפטי, ללא תשלום, בנוגע לזכויות של ניצולי שואה. בשנת 2016 הרחיבה הקליניקה את עיסוקה לתחום הזקנה, ובדרך זו מקנה לניצולי השואה, כמו גם לכלל הזקנות והזקנים בישראל, טיפול הוליסטי המתייחס לכלל הנושאים המעסיקים אותם. כך, לצד העיסוק בזכויות הייחודיות של ניצולי השואה, מסייעת הקליניקה ללקוחותיה גם בסוגיות של ביטחון סוציאלי, פנסיה, סיעוד, צרכנות, זכויות רפואיות, אפוטרופסות, אוטונומיה בקבלת החלטות ועוד.
פנייה לקו סיוע למעסיקי עובדי סיעוד
ליצירת קשר עם עו”ד ליעד סטרולוב – לחצו כאן
ליצירת קשר עם עו”ד ועו”ס יעל הבסי-אהרוני – לחצו כאן
לחצו כאן לצפייה במפגש עם מנהלות הקליניקה, עו”ד ליעד סטרולוב ועו”ד ועו”ס יעל הבסי-אהרוני
השלבים בתהליך התביעה מול חברת הביטוח שנדונו בהרצאה:
- בדיקת תנאי הגדרת מקרה הביטוח בפוליסה
- פנייה לחברת הביטוח באמצעות טופס תביעה וצירוף מסמכים רפואיים
- חברת הביטוח שולחת רופא/ה או אח/ות מטעמה לבדיקת החולה בביתו
- המתנה לתוצאות התביעה
- הגשת תביעה לבית המשפט (במידה ויש צורך)
עמותת המשפט בשירות הזיקנה הינה ארגון, ללא מטרות רווח, פועל משנת 2002 לקידום זכויות ומעמד הזקנים בישראל בדרכים משפטיות. העמותה מגישה עתירות לבג”צ ותביעות עקרוניות הנוגעות לזכויות זקנים, לבית המשפט העליון ולבתי משפט אחרים. בין יתר פעילותה העמותה מפרסמת חוברות מידע בנושא זכויות, מעבירה הרצאות בקהילה ובמוסדות ומפעילה פרוייקטים מיוחדים המיועדים לזקנים, לבני משפחתם ולאנשי מקצוע בתחום הזיקנה. באתר זה תוכלו למצוא גם את הידיעון “זיקנה תקדימית” שהוא ידיעון רבעוני שהעמותה מפיצה בנוגע לפסיקה, חקיקה ופעילות משפטית חדשה בנושא זכויות זקנים. נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה ומחשבה ואתם מוזמנים לפנות אלינו באמצעות טופס למידע משפטי.